האמביציה של נטפליקס

אחד האנשים החביבים עלי בטוויטר, פטריק אושונסי, מנה לאחרונה את התכונות של ״חברת החלומות״:

  • קשר ישיר עם לקוח הקצה (ללא מתווכים)
  • הכנסות חוזרות ממוצר קריטי או ממוצר שהפך להרגל
  • חוויה דיגיטלית מעולה
  • מימון מהלקוחות
  • יתרון לגודל בצד הביקוש או ההיצע
  • יצרה קטגוריה

אני לא יודע אם לפטריק היתה חברה מסוימת בראש כשהוא כתב את הרשימה, אבל החברה שאכתוב עליה היום עונה לתיאור הזה באופן מושלם.

נכון להיום, רוב המשקיעים יסכימו שנטפליקס היא חברה איכותית. יש לה הנהלה חזקה, תרבוית ייחודית ויכולת ביצוע מוכחת. ועכשיו כשהחברה רווחית, והחל מהשנה גם מייצרת תזרים חיובי – הספקות לגבי המודל העסקי שלה התפוגגו ברובם.

הבעיה, או כך לפחות טוענים הספקנים, היא הערכת השווי המוגזמת. 212 מיליארד דולר בשביל פלטפורמה להזרמת תוכן? לא הגזמנו?

בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה שלו, וורן באפט אימץ את המנטרה של ״לקנות חברות נהדרות במחיר הוגן״. ואף על פי שאקדיש חלק מסדרת המאמרים הזאת כדי להסביר למה נטפליקס היא חברה נהדרת, אני רוצה לרכז את הדיון בשאלת המחיר ההוגן, כי זאת הנקודה ששנויה במחלוקת.

נכון לכתיבת שורות אלה, מניית נטפליקס נסחרת במחיר של 480$, מה שנותן לחברה הערכת שווי של 212 מיליארד דולר. קצב ההכנסות השנתי נכון לרבעון האחרון הוא 25.7 מיליארד דולר, מה שנותן לנו מכפיל מכירות של 8.2.

השאלה אם מדובר במכפיל מכירות ראוי תלויה במשתנים רבים, כגון העמידות של היתרון התחרותי של החברה, המידה בה הרווחים שלה הם צפויים ובטוחים, ונקודות נוספות שניגע בהן במאמרים עתידיים. אבל המשתנה החשוב ביותר, ובהפרש ניכר, הוא מרווחי הרווח מהם תהנה נטפליקס בבגרותה.

מרווח הרווח הנקי של נטפליקס ב-12 החודשים האחרונים עומד על 11.8%. כשהחברה תגיע לבגרות (נניח 6-8 שנים מהיום), כשקצב הצמיחה יאט והתעשייה תתייצב – האם היא תהנה משיעור רווח נקי של 15% או 35%?

לדעתי, כפי שכנראה ניחשתם, זה יהיה קרוב יותר לאפשרות השניה. במידה ואני צודק, זה אומר שנטפליקס תהנה ממרווחי רווח דמויי-תוכנה.

מכיוון שמחיר כל מניה אמור לשקף את ציפיות העתיד, יש שאלה שכדאי לשקול לפני כל החלטת השקעה: ״מדוע ההזדמנות הזאת קיימת?״

במקרה של נטפליקס, הסיבה המרכזית בעיני היא שהשוק מעריך בחסר את מרווחי הרווח העתידיים שלה. אם השוק היה מאמין שנטפליקס תהנה ממרווחים דמויי-תוכנה, היא לא היתה נסחרת ב-8 פעמים מכירות. זאת קביעה שקל לאשש ע״י השוואה בין נטפליקס לבין חברות תוכנה בשווי שוק דומה עם קצבי צמיחה דומים:

  • סיילספורס (CRM), עם שווי שוק של 233 מיליארד דולר וצמיחה של 29%, נסחרת במכפיל מכירות של 11.3.
  • אדובי (ADBE), עם שווי שוק של 224 מיליארד דולר וצמיחה של 14%, נסחרת במכפיל מכירות של 17.3.
  • נטפליקס, עם שווי שוק של 212 מיליארד וצמיחה של 26%, נסחרת במכפיל מכירות של 8.2.

לסיילספורס יש את אחד ממכפילי המכירות הנמוכים יותר בקטגוריה של חברות תוכנה איכותיות ובוגרות (שעדיין צומחות), ואילו אדובי מחזיקה באחד ממכפילי המכירות היותר גבוהים. ההשוואה כמובן בעייתית ויש הרבה סייגים, אבל הנקודה שאני רוצה להעביר היא פשוטה: אם המנצחת של ״מלחמות הסטרימינג״ תהנה בסופו של דבר ממרווחים דמויי-תוכנה, אז גם גדולי הספקנים יודו שהערכת השווי של נטפליקס היא לא רק הוגנת, אלא אפילו אטרקטיבית.

על מנת להשיג שיעורי רווח גבוהים, ישנם שני קריטריונים שהעסק חייב לעמוד בהם:

  1. משוואת רווח חזקה ברמת היחידה (Strong Unit Economics), או בעברית פשוטה – לקוחות שמוכנים לשלם עבור השירות הרבה יותר ממה שעולה לחברה לספק אותו.
  2. עמידות תחרותית, שמאפשרת לחברה להגן על המרווחים הגבוהים שלה מפני מתחרים.

על מרווחים גבוהים ועודף צרכן

המונח ״עודף צרכן״ (Consumer Surplus) מתייחס לסכום הנוסף שהצרכן היה מוכן לשלם בעבור מוצר מסוים, מעבר לסכום ששילם בפועל. זהו ״הרווח״ של הצרכן בעסקה, והסיבה שהוא ביצע אותה מלכתחילה.

 דרך אחת להשיג מרווחים שמנים היא ע״י ניצול כוח שיש לחברה מול הצרכן על מנת לצמצם את עודף הצרכן למינימום. הכוח הזה יכול לנבוע מהיותה של החברה הספקית היחידה של שירות נדרש, לדוגמה – ספקית האינטרנט היחידה בעיירה נידחת. הוא גם יכול לנבוע מעלויות החלפה (שסקרתי במאמר הקודם), לדוגמה – חברת התוכנה הארגונית שמעלה מחירים מדי שנה כי הלקוח מתבסס על המוצר לביצוע תהליכים קריטיים.

במקרים כאלה, היחס בין עודף הצרכן לבין רווחי החברה נראה כך:

(WTP – Willingness to Pay – הוא המחיר המקסימלי שהצרכן היה מוכן לשלם)

עסקים מהסוג הזה בדרך כלל חשופים יותר להתערבות רגולטורית וערך המותג שלהם (Brand Value) נוטה להיות נמוך.

דרך נוספת להשיג מרווחים שמנים היא על ידי יצירה של פער גדול בין העלות של המוצר לבין הערך שלו ללקוח, גדול מספיק כדי לגבות פרמיה נאה על העלות ועדיין להשאיר עודף צרכני ניכר:

עסקים מהסוג הזה חשופים פחות להתערבות רגולטורית ויכולים להנות מערך מותג גבוה.

יש יותר מדרך אחת ליצור פער גדול בין עלות המוצר לבין הערך הנתפס שלו בעיני הצרכן, אבל הדרך שנדבר עליה היום, וזאת שנטפליקס בחרה בה – היא שימוש בכוח של עלות שולית אפסית.  

בשביל שולי רווח של חברת תוכנה, התחל מעלויות שוליות של חברת תוכנה

במאמרו החשוב ״Defining Aggregators״, בן תומפסון מונה שלוש עלויות שוליות שחברות צריכות לספוג:

  • עלות המכירות (Cost of Goods Sold): עלויות החומר והעבודה הכרוכות בייצור יחידה נוספת של המוצר.
  • עלויות הפצה (Distribution Costs): העלות של הבאת המוצר אל הלקוח, לעיתים קרובות ע״י הצבת המוצר בחנות.
  • עלות הטרנזאקציה (Transaction Costs): העלות הכרוכה בביצוע המכירה, כגון תשלום לאנשי מכירות.

ע״פ תומפסון, אחד משלושת המאפיינים של “אגרגטורים” (וניגע בשניים האחרים במאמר הבא) הוא שהם אינם נושאים באף אחת מהעלויות הללו:

  • המוצר שאגרגטור ״מוכר״ הוא דיגיטלי ועלות ההעתקה שלו היא אפסית.
  • ההפצה נעשית על גבי האינטרנט, ולכן גם היא בעלות אפסית.
  • המכירות מנוהלות בצורה אוטומטית ע״י חשבונות משתמשים דיגיטליים וכרטיסי אשראי.

כאשר עלויות שוליות אפסיות משולבות עם גודל (Scale), זה מאפשר לחברה להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוח מוצר, תוך שמירה על עלויות נמוכות כאשר מודדים אותן פר לקוח. זה בדיוק מה שנטפליקס עושה, והיא עושה זאת באופן מובהק יותר עם כל שנה שעוברת.

בואו ננסה להוריד את זה למספרים.

סעיף העלויות הגדול ביותר בדוחות הפיננסיים של נטפליקס הוא ״הפחתות בגין תוכן״. הסעיף מתייחס לתוכן שנטפליקס מוחקת מעמודת הנכסים שלה, אחרי שהיה זמין בשירות מספיק זמן כדי למצות את רוב הערך הכלכלי שלו. הסעיף הזה מהווה אינדיקטור לא רע לשווי התוכן (במונחים פיננסיים) שנטפליקס סיפקה למשתמשים שלה נכון לאותה תקופה.

בין 2015 ל-2020, הסעיף הזה גדל מ-3.4 מיליארד דולר ל-10.1 מיליארד דולר, עליה של 197%.

באותה תקופה, עלות המנוי החודשי לנטפליקס בארה״ב עלתה מ-9$ ל-13$, עליה של 44%.

כדי לקבל הערכה גסה של כמה תוכן הצרכן מקבל עבור כל דולר שהוא משלם, אפשר לחלק את הפחתות התוכן של נטפליקס במחיר המנוי (כפול 12 חודשים). התוצאה שמתקבלת נראית כך (המספרים במליוני דולרים פר דולר של מנוי):

חשוב לציין שרבים מהתכנים ששווים נמחק מהמאזן של החברה בשנים קודמות לא באמת הוסרו מהשירות, משום שהם שייכים לנטפליקס לנצח, ולכן תמיד יהיו זמינים לצפיה. כלומר – במקביל לכך שכמות התוכן החדש גדלה מדי שנה, גם הספריה של התכנים הישנים יותר הולכת ותופחת.

ומה לגבי הרווחיות?

על פני אותן שש שנים, שיעור הרווח התפעולי של נטפליקס עלה מ-4.5% בשנת 2015 ל-18% בשנת 2020:

בזכות הכוח של עלות שולית אפסית, נטפליקס נעשית רווחית יותר באופן עקבי במקביל לכך שהיא מספקת ללקוחותיה תמורה גדולה יותר עבור הכסף. עודף הצרכן והרווח גדלים ביחד באופן עקבי. וכל עוד נטפליקס תמשיך להגדיל את מספר המנויים מדי שנה, שני הגרפים הללו ימשיכו ימינה ולמעלה.

יתרון לגודל כחסם כניסה

ציינתי מקודם שמרווחים גבוהים דורשים לא רק Unit Economics חזקים, אלא גם עמידות תחרותית. זה די ברור איך עלות שולית אפסית תומכת ב-Unit Economics, אבל מה שקל לפספס זה את האופן בו היא מחזקת את העמדה התחרותית של המוביל.

דמיינו שתי חברות:

  • חברה א׳, מובילת השוק, עם 30 מליון דולר הכנסות בשנה.
  • חברה ב׳, מתחרה צעירה ונמרצת, עם 10 מליון דולר הכנסות בשנה.

 לשתי החברות יש עלויות שוליות ע״ס 80% מהמכירות, ומליון דולר בעלויות קבועות. על בסיס הנתונים הללו, ניתן לחשב את הרווחיות של כל חברה:

  • חברה א׳: 5 מליון דולר ברווח תפעולי (שיעור רווח של 16.6%).
  • חברה ב: מליון דולר ברווח תפעולי (שיעור רווח של 10%).

כמובן שעדיף להיות חברה א׳, אבל חברה א׳ לא יכולה לרסק את שאיפותיה התחרותיות של ב׳. לדוגמה – היא אינה יכולה לחתוך מחירים באופן דרסטי מבלי להיגרר להפסד תפעולי. חברה א׳ נהנית מיתרון לגודל, אבל הוא קטן מספיק כדי שיכולת ביצוע יוצאת דופן מצידה של ב׳, או יכולת ביצוע בינונית מצד א׳, יוכלו – עם הזמן – להטות את הכף.

עכשיו חישבו על תרחיש שני: אותן הכנסות כמו מקודם, אבל העלויות השוליות הן 10% מהמכירות ולשתי החברות יש הוצאות קבועות ע״ס 12 מליון דולר.

  • חברה א׳: רווח תפעולי של 15 מליון דולר (שיעור רווח של 50%).
  • חברה ב: הפסד תפעולי של 3 מליון דולר (שיעור רווח של מינוס 30%)

במצב כזה, לחברה א׳ יש ארסנל גדול בהרבה של אגרסיביות תחרותית.

לדוגמה, היא יכולה לחתוך מחירים ב-30%, מה שיכריח את ב׳ לבחור בין שתי חלופות רעות: להשוות את המחירים של א׳, ולספוג הפסדים עמוקים יותר, או לשמור את המחירים ברמתם הנוכחית ולהפסיד לקוחות.

אופציה נוספת שעומדת לרשות א׳ היא להגדיל את ההשקעות שלה במחקר ופיתוח בשיעור ש-ב׳ לא תוכל להשוות, וכך להציע מוצר טוב יותר באותו המחיר.

במאמרו החשוב מ-1973, ״כיצד הכוחות התחרותיים מעצבים את האסטרטגיה״, מייקל פורטר מנה את יתרון הגודל (Economies of Scale) כאחד משישה חסמי כניסה למתחרים: ״יתרון הגודל מונע כניסה לענף בכך שהוא מחייב את השחקן החדש לפעול בהיקף גדול או לסבול מנחיתות במבנה העלויות״.

המאמר הוא קריאת חובה, וזמין גם בעברית כחלק ממקבץ מאמרים של פורטר בשם ״על תחרות״.

איך הקונספט של נחיתות במבנה העלויות מתבטא בעולם התוכן?

נגיד ש-Viacom רוצים להחתים את ג׳רי סיינפלד להפיק ספיישל לשירות הסטרימינג שלהם, שנכון לדיווח האחרון היו לו 17.9 מליון מנויים. הם מציעים לסיינפלד 80 מליון דולר. אם סיינפלד יקבל את ההצעה, הספיישל יעלה לויאקום 4.4 דולר פר מנוי. אך לרוע מזלה, נטפליקס רוצה את הספיישל אצלה, ויש לה 195 מליון מנויים. היא מציעה לסיינפלד 120 מליון דולר, וסיינפלד מסכים. ההצעה האגרסיבית של נטפליקס עולה לה 61 סנט פר מנוי, כשביעית ממה שויאקום רצתה לשלם.

ככל שהעלויות השוליות נמוכות יותר, יתרון הגודל מודגש יותר. וכשהעלויות השוליות אפסיות, הוא עשוי להכריע את גורל התחרות.

נכון להיום, נטפליקס נהנית מיתרון גודל ניכר בהשוואה לכל המתחרות שלה. דיסני פלוס, שירות הסטרימינג המתחרה המצליח ביותר מבחינת הכנסות, נמצא כעת בקצב הכנסות שנתי של 4 מיליארד דולר בשנה. נטפליקס, לעומת זאת, נמצאת בקצב של 25.7 מיליארד דולר בשנה.

ההישג של דיסני מרשים מאוד, במיוחד משום שמדובר בשירות חדש, אבל פערי הגודל הם עצומים. נטפליקס היא השחקן הדומיננטי בהזרמת וידאו, ולמרות שחלק מהשירותים המתחרים – כולל דיסני פלוס – יהפכו רווחיים בסופו של דבר, אף אחד מהם לא באמת מנסה להתחרות בנטפליקס בצורה ישירה.

כפי שאסביר בהמשך, המטרה שנטפליקס שמה לעצמה היא כ״כ עצומה, והתיאבון שלה הוא כ״כ גדול, שכל אחת מהמתחרות שלה – אפילו דיסני הגדולה – ממצבת את עצמה כשירות משלים, עם בידול כזה או אחר, ופוחדת להיות במקום שבו הצרכן יצטרך לבחור בין נטפליקס ובינה.

וזה הזמן המתאים לדבר על האמביציה של ריד הייסטינגס, ועל למה האמביציה הזאת היא חסם תחרותי נוסף.

דרישות הון: מדידה יחסית מול מדידה אבסולוטית

נחזור לדוגמה הקודמת, בה חברה ב’ הפסידה 3 מליון דולר בשנה.

מה קורה אם היא מצליחה לגייס 20 מליון דולר מקרן הון סיכון?

במקרה כזה, היא תוכל להמשיך להתחרות לאורך שנים, ואם יכולת הביצוע שלהם טובה יותר – גם לעקוף בסופו של דבר את המתחרה הגדולה.

כדי לנטרל את הסיכון הזה, העלויות הקבועות צריכות להיות גדולות לא רק כאחוז מההכנסות, אלא גם על בסיס אבסולוטי.

באותו מאמר מפורסם של פורטר, הוא מונה את “דרישות ההון” (Capital Requirements) כחסם כניסה נוסף:

“הצורך להשקיע משאבים פיננסיים גדולים על מנת להתחרות יוצר חסם כניסה, במיוחד אם ההון נדרש להוצאות שלא ניתן להחזיר, כגון השקעה מראש בפרסום או במחקר ופיתוח. בזמן שלרוב החברות הגדולות יש את המשאבים הפיננסיים לפלוש לכל תעשייה כמעט, דרישות ההון האדירות בתחומים מסוימים – כמו ייצור שבבים או כריית מינרלים – מצמצמות את קבוצת השחקנים שעשויים להיכנס”.

נטפליקס צפויה להשקיע השנה 17 מיליארד דולר בתכנים. שימו לב – מדובר רק על השקעה בתוכן, והמספר הזה לא כולל השקעות בטכנולוגיה ושיווק. ההיקף האבסולוטי של ההשקעה של נטפליקס בשירות הסטרימינג שלה הגיע למימדים כאלה שיש מעט מאוד חברות שיש להן את המשאבים הפיננסיים להשוות את ההשקעות הללו.

אפילו עבור אמאזון ואפל, חברות גדולות מנטפליקס בהרבה, מדובר בסכומים בעייתיים, בהתחשב בהזדמנויות האחרות שהן רוצות למצות. אמאזון תשקיע השנה 7 מיליארד דולר בתכנים ואפל תשקיע 6. אינני סבור שהן מקוות להשיג את נטפליקס עם תקציב שמהווה 35% עד 40% מהתקציב שלה, ולכן ההמסקנה ההגיונית היא ששירות הסטרימינג שלהן מיועד להשיג מטרות אחרות – בעיקר להגדיל את התמריץ של צרכנים לבחור ולהישאר בפלטפורמות שלהן. לראיה, שתי החברות מחלקות את השירות בחינם לעשרות מליוני לקוחות.

אבל למה נטפליקס משקיעה כ”כ הרבה?

זה הזמן להציג בחור בשם מאתיו בול. מאתיו כיהן כמנהל התוכן של Prime Video, שירות הסטרימינג של אמאזון. היום הוא שותף בקרן הון סיכון וכותב בלוג מצוין שעוסק בניתוח של תעשיית הבידור. את האמביציה של נטפליקס הוא מתאר באופן הבא:

“המטרה של נטפליקס היא לצבור יותר מנויים מכל שירות וידאו בעולם, ולהיות מקור התוכן העיקרי עבור כל אחד מהמנויים הללו. היא לא תסתפק בלהיות שחקן מוביל בטלוויזיה, או אפילו ה-שחקן המוביל. היא רוצה להשיג מונופול על צריכת הטלוויזיה.”

או, כמו שמאתיו סיכם בשלוש מילים: “To Become TV”.

בארה”ב יש כ-120 מליון בתי אב שמחוברים לטלוויזיה בכבלים, והם משלמים בממוצע כ-80 עד 100 דולר בחודש. החזון של נטפליקס הוא להחליף את כל צריכת הטלוויזיה הזאת, למעט ספורט, ולעשות את זה בכל העולם. היא התחילה מסדרות, המשיכה לסרטים, אחר כך לתכני ילדים, ולאחרונה גם תוכניות ריאליטי ושעשועונים.

נטפליקס לא תפסח על אף קטגוריה, כולל תוכניות בשידור חי ואקטואליה – זה רק עניין של זמן. כל דקה שהצרכן צופה בתוכן מחוץ לשירות הסטרימינג שלה, נתפסת כבעיה שצריך בסופו של דבר לפתור. ואם אתם תוהים למה החרגתי את הספורט, בזה כבר ניגע במאמר הבא.

הדרך היחידה שחברה אחת יכולה לעשות את זה – להחליף את באנדל הכבלים על 200 ערוציו, שמורכב מתכנים שונים של רשתות שונות, כל אחת עם תקציב ואופרציה משלה – היא באמצעות השקעות עתק שנתמכות ע”י בסיס מנויים אדיר.

אם נחזור רגע לקונספט של עודף צרכן, במידה ונטפליקס תצליח במשימה שלה (וזה יכול בקלות לקחת עשור), אז גם במחיר של 25$ דולר לחודש בארה”ב (כמעט כפול מהמחיר היום) היא עדיין תייצר עודף צרכן גדול מאוד. היא לא רק תספק את כל מה שהבאנדל סיפק (למעט ספורט), אלא גם תעשה זאת עם שירות שהוא מותאם אישית לצופה, עם ממשק טוב בהרבה, עשיר בפיצ’רים ועם זמינות על כל מכשיר.

אם בחרת נישה, עדיין יש לך סיכוי

כל מה שכתבתי עד כה לא אומר שלא יהיו שירותי סטרימינג רווחיים אחרים. קחו כדוגמה את Real Vision, שירות סטרימינג של תכנים פיננסיים בעלות של 239$ בשנה. תקציב התוכן שלהם הוא אפילו לא 1% מזה של נטפליקס, והם גובים כ-60% יותר פר מנוי. הסיבה שהם מצליחים לעשות את זה היא שהם פונים לנישה מאוד קטנה של אנשים שהתוכן הזה נותן להם הרבה ערך. העסק שלהם – אפילו שהוא פועל בתעשייה עם יתרון מהותי לגודל – יכול לעבוד גם עם פחות ממליון מנויים. אבל הם בוודאי לא מתחרים של נטפליקס.

באותו אופן, שירות כמו HBO MAX עם תקציב של כ-1.5 מיליארד דולר, עדיין יכול להצליח, כי יש להם מותג חזק שמתמחה בסדרות איכות, עם כתיבה חזקה ופרקים ארוכים, שקהל מסוים של צופים לא מוכן לפספס. שירות כזה יכול לעבוד גם עם 30 מליון מנויים. ובזמן שהם יותר מתחרים בנטפליקס מאשר Real Vision, לרוב הלקוחות שלהם הם לא יהוו תחליף לנטפליקס אלא מוצר משלים. העולם שבו נטפליקס השיגה את המטרות שלה הוא כזה שברוב הבתים יש מנוי קבוע לנטפליקס, שעונה על רוב צרכי הטלוויזיה של המשפחה, ועוד מנוי או שניים בנישות מסוימות לפי ההעדפות של אותו בית.

סיכום (ואנקדוטה)

  • לתוכן, כמו לתוכנה, יש עלויות שוליות אפסיות. עלויות שוליות אפסיות תומכות ב-Unit Economics חזקים ומקצינות את יתרון הגודל, שמהווה חסם תחרותי.
  • האמביציה של נטפליקס היא למלא את רוב צרכי הבידור שממלא היום באנדל הכבלים, והדרך היחידה לעשות זאת היא ע”י השקעות עתק, שגם הן מהוות חסם תחרותי.
  • אם נטפליקס תצליח במשימה שלה, היא תוכל להנות ממרווחי רווח גבוהים לצד שמירה על עודף צרכן גבוה.
  • חברות שנראות כמתחרות לנטפליקס, לא באמת יכולות לרדוף אחרי אותן מטרות, ולכן מסתפקות במילוי נישות ספציפיות.

נגענו היום בעמדה התחרותית של נטפליקס, אבל הארסנל התחרותי של החברה לא מסתכם במה שהצגתי היום. אני מתכוון להרחיב בנושא במאמרים הבאים, לצד צלילה לדוחות הכספיים של החברה, מנועי צמיחה עתידיים ונושאים נוספים.

לפני שנסיים, נקודה קטנה למחשבה. דיברנו היום על יתרון הגודל של נטפליקס, והמינוף התפעולי שנובע מהמודל העסקי שלהם. לאחרונה נתקלתי בטוויטר ברשימה של חברות הטכנולוגיה עם ההכנסות הגבוהות ביותר פר עובד. אשתף פה את ארבעת המקומות הראשונים, ביניהן חברה אחת שלא הייתם מנחשים ושלוש שכנראה כן:

  1. אפל – 1.9 מליון דולר
  2. שיאומי – 1.6 מליון דולר
  3. פייסבוק – 1.6 מליון דולר
  4. גוגל – 1.4 מליון דולר

נטפליקס לא נכללה ברשימה שכן הכותב אינו מחשיב אותה כחברת טכנולוגיה (שזאת דווקא עמדה לגיטימית). אז הלכתי וחישבתי בעצמי: בשנת 2019 היו לנטפליקס 8,600 עובדים ו-20.1 מיליארד דולר בהכנסות, מה שמעמיד אותה מעל אפל בפרמטר הזה, עם 2.34 מליון דולר פר עובד.

מעניין, לא? 

נמשיך במאמר הבא.

אם נהנית מהפוסט, מומלץ להירשם לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים.

הכותב מחזיק במניות נטפליקס. הפוסט הוא למטרת אינפורמציה בלבד ולא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם באופן אישי לצרכיו של המשקיע. אני לא רשאי לספק לכם ייעוץ השקעות ואינני יכול לשאת באחריות להשקעות שתבצעו בעקבות מידע שקראתם באתר. בקיצור, תעשו מחקר עצמאי תמיד, ואל תקבלו כתורה את דעתו של אף אדם.

66 תגובות בנושא “האמביציה של נטפליקס”

  1. כתוב מעולה ניתוח מעניין מאוד !
    מה שמעסיק אותי בנטפליקס הוא הצמיחה ואורך מסלול הריצה שנראה קצר יחסית ולקראת מיצוי (יכולים להגדיל פי 2-3 ולא פי 50-100) את מספר המנויים ככה שהצמיחה תצטרך לבוא מעליית מחירים. אם אני עושה חישוב מעטפה ומפרגן שיצליחו להכפיל פי ארבע את ההכנסות ב נגיד 7 שנים ולעמוד על שיעור אביטדה של 30 35 אחוז אנחנו עומדים על מכפיל שמונה היום בעבור רווח של עוד הרבה שנים עם כל הסכומים הכרוכים בזה. אהבתי את הקישור לפורטר:)

    הגב

    1. היי אורן, שמח שאהבת את הפוסט!

      נטפליקס אכן לא תגדל פי 20 מפה אבל זה לדעתי גם לא מה שמתומחר לתוך המניה. במהלך הסדרה אני אסביר יותר לגבי מה אני מצפה ממנה לספק מבחינת תשואה.

      בכל אופן, אם חברה כמו נטפליקס – חברה איכותית, עם Recurring Revenue, חפיר תחרותי ומוצר שיש לו חסינות למחזור העסקי, תיסחר בעוד 7 שנים (כשעדיין לא תמצה את הזדמנויות הצמיחה שלה בהודו, אסיה וכ’ו) במכפיל 8, ברור שההשקעה הזאת לא תעשה טוב, באותו אופן שאם מייקרוסופט תיסחר בעוד 7 שנים במכפיל 8, אז שום צמיחה של הענן לא תכפה על זה, ובעלי המניות שלה הולכים לסבול מאוד.

      כדאי שנמשיך את הדיון על הערכת השווי בהמשך הסדרה.

      הגב

  2. היי יוני,
    נהנתי לקרוא,
    יש לי ״דאגה״ מרכזית אחת בקשר לנטפליקס, אני מודה מראש שמה שאני הולך לכתוב פה ״איכותני״ ולא מגובה בנתונים, אבל עדיין אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
    הם משקיעים כמויות אדירות של כסף ביצירת תוכן, אבל להרגשתי מכל ההשקעה הזאת יוצאת כמות קטנה יחסית של תוכן איכותי – איכותי לא במובן של מבקרי טלוויזיה אלא במובן של סדרה/סדרת סרטים שיגרמו לך להצטרף לשירות ולהשאר בו, תוכן שאיננו רק קיים ב״פיק״ של התעניינות לתקופה קצרה. חסרה בחברה הזאת איזושהי תרבות אירגונית או כישרון לפצח באמת כיצד לייצר תוכן כזה – יש אנשים שפשוט לא יהיו מוכנים לפספס את הסידרה החדשה בעולם של מלחמת הכוכבים, את הסרט החדש של מארוול או את הסרט החדש של פיקסאר, ולא רק זה, הם גם יחזרו ויראו אותם שוב ושוב ושוב. אני לא חושב שקיים אפקט דומה בבית הנייר, בבית הקלפים או בכל סידרה אחרת שנטפליקס הייתה מעורבת בהפקתה עד עכשיו, יש תכנים כאלו בספריה של נטפליקס, אבל רק כאלו שהיא קנתה את הזכויות עליהם (חברים לדוגמא) – כלומר אלו לא נכסים שבהכרח ישארו איתה.

    מתוך השקעה של 17 מיליארד דולר בתכנים, כמה ״נכסים מניבים״ היא תצליח לייצר בפועל? והאם דיסני לא מסוגלת להגיע לאותה כמות גם בחצי מההשקעה בעזרת הניסיון שיש להם ביצירת תוכן.
    בסופו של דבר קשה לי להאמין שדיסני לא מכוונת לתחרות ישירה בנטפליקס בבוא הזמן, וברמת מחירים גבוהה יותר בשוק (שתדרש בסופו של דבר, משום שאפשר כבר לראות באופק את סוף הצמיחה שמבוססת על מנויים חדשים) צרכנים כנראה יצטרכו לבחור בין שני השירותים, אני חושב שבבחירה כזאת מה שמכריע זה לא כל ספריית התוכן אלא ה״תוכן האיכותי״, ובתחום הזה קיים יתרון מסויים לדיסני, גם בתוכן הקיים וגם ביכולת היצירה של תוכן חדש.

    הגב

    1. היי תומר, תודה על התגובה המושקעת.

      קודם כל ניתוח איכותני הוא לא פחות חשוב מניתוח כמותי, במיוחד בתחום הזה. בחלק מהנקודות שהעלית אני מתכוון לגעת במאמרים הבאים.

      הגדרת תוכן איכותי כתוכן שגורם לך להצטרף לשירות ולהישאר בו, ואז ציינת קניין רוחני כמו “מלחמת הכוכבים” בתור תוכן שיש לו קהל שלא מוכן לפספס אותו.

      ראשית, אם נסתכל מהצד הכמותי, נטפליקס עושה עבודה מדהימה לא רק בגיוס של לקוחות אלא גם בשימור שלהם. הסיבה לכך לדעתי היא שבית שמחובר לנטפליקס מקבל מענה מאוד מקיף. רוב האנשים לא נשארים בשירות סטרימינג כל השנה בשביל סדרה ספציפית, אלא בגלל שהשירות כולו ממלא פונקציה מאוד מגוונת בתוך הבית, והפונקציה הזאת נדרשת 365 ימים בשנה. תכפיל את מספר האנשים בבית (כי לכל אחד טעם ייחודי) במספר מצבי הרוח שלהם (בא לך לראות קומדיה רדודה או דוקו נוקב?) וזה בערך מספר הפונקציות שהשירות צריך למלא.

      אחרי שדיסני הציגו את השירות שלהם, נטפליקס העלו מחירים בארה”ב (השוק הכי חזק לקניין הרוחני של דיסני), ואחרי שנה של דיסני בשוק הם מעלים מחירים שוב. למרות העלאת המחיר, נתוני ההתנתקות מנטפליקס בשפל של כל הזמנים. השירות של דיסני לא מהווה תחליף ואם הם היו רוצים להוות תחליף, הם היו צריכים להיות הרבה יותר אגרסיביים ממה שאנחנו רואים היום (שלב ראשון – להקפיא את הדיבידנד ל-5 שנים).

      אני מסכים איתך שיש פער גדול בין ארסנל הקניין הרוחני של דיסני לזה של נטפליקס, אבל אני לא מסכים שזה נובע מאיזושהי תרבות יצירתית מיוחדת שיש לדיסני ושנטפליקס לא תוכל לשחזר. נטפליקס מפיקה תוכן מקורי בהיקף גדול בערך 5 שנים, ודיסני תחגוג בקרוב 100 שנים. כמה קניין רוחני חדש דיסני יצרה ב-5 השנים האחרונות?

      שים לב ששלושת השמות שציינת – מלחמת הכוכבים, מארוול ופיקסאר – כולם היו רכישות!

      אם דיסני היתה רוצה לקנות את “מלחמת הכוכבים” היום, נטפליקס היתה מתחרה איתה על הקניין הרוחני הזה, כמו שהיא תתחרה איתה בעתיד על כל קניין רוחני שיועמד למכירה. וכמו שהראיתי במאמר הזה, קשה מאוד להתחרות עם נטפליקס במכרז.

      נטפליקס מושכת אליה היום במאים ומפיקים ברמה הכי גבוהה, כולל כאלה שעבדו בעבר עם דיסני. היא מציעה יותר כסף, יותר חופש אומנותי, ותפוצה יותר גדולה ליצירה שלך. ברור שיש ידע מיוחד שהצטבר בדיסני לאורך השנים, אבל בסופו של דבר הבמאים והמפיקים הללו הם הכח היצירתי ולראיה, בטקס האמי האחרון נטפליקס שברה את שיא כל הזמנים (!) למועמדויות. זה יקח זמן, אבל גם נטפליקס תבנה ארסנל של קניין רוחני, גם מהפקה עצמית וגם מרכישות כמו שדיסני עשתה ב-15 השנים האחרונות. ובינתיים, כמו שציינת, היא משלמת עבור הזכויות לשדר קניין רוחני של אחרים, וזה בסדר גמור – היא תמשיך לעשות את זה גם בעתיד, בצורה כלכלית יותר מכל שירות אחר. כמו שיש קהל גדול שלא יפספס את “מלחמת הכוכבים”, יש קהל גדול שלא יפספס את “מסע בין כוכבים” שנמצא עכשיו בנטפליקס, כי אף אחד לא יכול לשלם מה שנטפליקס משלמת ולעשות את זה באופן כלכלי.

      ולמקרה שזה לא היה ברור, אני חושב שדיסני תצליח בסטרימינג ואולי אפילו תצליח בענק, אנחנו מדברים פה על אחד השווקים הכי גדולים בעולם ואם יהיו בסוף שני מנצחים שניהם יהנו מ-Scale אדיר ויעשו הרבה מאוד כסף.

      הגב

  3. היי יוני,
    מאוד אהבתי לקרוא את המאמר, מושקע וענייני, אף פעם לא חשבתי להשקיע בנטפליקס כי כלקוח אני לא מרגיש שאני מקבל ערך מוסף גדול,אחת הסיבות שאני עדיין מנוי היא כי יש אנשים שמשתמשים ביוזר שלי ולא נעים לי לנתק( נושא מעניין בפני עצמו), אבל חייב להודות שעניינת אותי וגרמת לי לחשוב עליה ככיוון השקעה.

    הגב

    1. תודה רם, התגובה שלך הצחיקה אותי כי גם אני הייתי במצב הזה בעבר, והשארתי את המנוי כי חלקתי את היוזר עם בן משפחה (ואפילו לא ידעתי אם הוא באמת משתמש).

      גם היום אני אישית לא משתמש הרבה בשירות, אבל אשתי כן, והבן “הגדול” שלי (בן שנתיים וחצי) גם אוהב שם כמה תוכניות, לכן הסיכוי שאתנתק עכשיו מהשירות הוא אפס עגול, ואני צופה שזה ישאר ככה הרבה שנים.

      הגב

  4. היי יוני, מעולה כמו תמיד!
    אני מאמין שאקבל מענה לרוב הנקודות שעלו לי בזמן הקריאה במאמרים הבאים שלך על נטפליקס.
    שאלה אחת בכל זאת, לפי מה היא מפחיתה את הערך של התוכן המקורי שלה (זמן בפלטפורמה, זמן צפייה, איכות וכו’) ?
    אנחנו רואים שיש סדרות כמו חברים או סיינפלד שהערך שלהם עלה עם הזמן.

    הגב

  5. מאמר מעניין מאוד תודה רבה ( כולל הקישורים )
    מגיע לכתוב בדילי של חודש בעוונתי הרבים
    עם 10 אחוז למעלה במחיר של NFLX – שווי שוק 235.203B , מחיר 532 .

    האם תוכל להסביר למשל איך דיסני בכל זאת הצליחו להשיג את החוזה עם משפחת קרדישאן
    אגב בחודש שעבר דיסני קפצה יותר מ-20 אחוז

    תודה

    הגב

    1. דיסני תהיה שחקנית גדולה בסטרימינג והרבה מהבתים ישתמשו בשני השירותים באופן קבוע. אני שורי גם על העתיד של דיסני.

      הגב

  7. Good – I should certainly pronounce, impressed with your web site. I had no trouble navigating through all tabs as well as related info ended up being truly easy to do to access. I recently found what I hoped for before you know it at all. Quite unusual. Is likely to appreciate it for those who add forums or something, site theme . a tones way for your customer to communicate. Nice task..

    הגב

  9. Aw, this was a really nice post. In concept I wish to put in writing like this additionally – taking time and precise effort to make a very good article… however what can I say… I procrastinate alot and not at all appear to get something done.

    הגב

  10. of course like your website but you have to check the spelling on several of your posts. Several of them are rife with spelling problems and I to find it very troublesome to inform the truth nevertheless I’ll surely come again again.

    הגב

  13. I have been exploring for a little bit for any high-quality articles or weblog posts in this sort of house . Exploring in Yahoo I finally stumbled upon this web site. Studying this information So i’m satisfied to express that I have an incredibly good uncanny feeling I discovered exactly what I needed. I most indubitably will make certain to don’t overlook this site and provides it a glance regularly.

    הגב

  16. Excellent post. I was checking continuously this blog and I am impressed! Very helpful information particularly the last part 🙂 I care for such info a lot. I was looking for this particular information for a long time. Thank you and good luck.

    הגב

  18. I don’t even understand how I finished up here, however I believed this publish was once great. I do not understand who you’re but definitely you’re going to a well-known blogger if you happen to aren’t already 😉 Cheers!

    הגב

  20. I like what you guys are up also. Such intelligent work and reporting! Keep up the superb works guys I have incorporated you guys to my blogroll. I think it will improve the value of my web site 🙂

    הגב

  22. What Is ZenCortex? ZenCortex is a natural supplement that promotes healthy hearing and mental tranquility. It’s crafted from premium-quality natural ingredients, each selected for its ability to combat oxidative stress and enhance the function of your auditory system and overall well-being.

    הגב

  24. I have been exploring for a bit for any high quality articles or blog posts on this kind of area . Exploring in Yahoo I at last stumbled upon this website. Reading this information So i am happy to convey that I’ve an incredibly good uncanny feeling I discovered just what I needed. I most certainly will make certain to don’t forget this web site and give it a glance on a constant basis.

    הגב

  26. Hello just wanted to give you a quick heads up. The words in your post seem to be running off the screen in Chrome. I’m not sure if this is a formatting issue or something to do with internet browser compatibility but I figured I’d post to let you know. The design look great though! Hope you get the issue fixed soon. Cheers

    הגב

  28. Hi! I just wanted to ask if you ever have any issues with hackers? My last blog (wordpress) was hacked and I ended up losing months of hard work due to no data backup. Do you have any solutions to protect against hackers?

    הגב

  35. The other day, while I was at work, my cousin stole my apple ipad and tested to see if it can survive a 40 foot drop, just so she can be a youtube sensation. My iPad is now broken and she has 83 views. I know this is entirely off topic but I had to share it with someone!

    הגב

  41. Thanks for your whole effort on this website. Ellie really likes working on investigation and it’s easy to see why. Many of us know all relating to the powerful ways you convey good information by means of your website and as well as invigorate participation from others on that content so our child is now being taught a whole lot. Take pleasure in the rest of the year. Your doing a remarkable job.

    הגב

  51. Пожалуй, в этом есть смысл
    Ивенты на конференциях вдохновят вам эмоциональные волнующие мгновения. Интерактивные шоу вдохновляют на насладиться культурой. Вечеринки в культурной среде зажигают интерес. Составляйте план для праздничных ивентов с друзьями!
    https://agutin-afisha.ru/

    הגב

  53. I am not sure where you’re getting your info, but great topic. I must spend some time learning much more or understanding more. Thank you for excellent info I was in search of this info for my mission.

    הגב

  55. Have you ever considered about including a little bit more than just your articles? I mean, what you say is important and everything. But just imagine if you added some great graphics or videos to give your posts more, “pop”! Your content is excellent but with images and clips, this site could certainly be one of the very best in its field. Wonderful blog!

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.