חשיבה עצמאית על כלכלה, שווקים וטכנולוגיה
שמונה שנים אחרי ההנפקה של פייסבוק, כולם מבינים מה זה אפקט רשת. כשפלטפורמה עם אפקט רשת מצרפת משתמשים חדשים, היא הופכת לאטרקטיבית יותר, וכך מושכת עוד משתמשים, שהופכים אותה ליותר אטרקטיבית…
אך כשזה מגיע לנטפליקס, הרבה משקיעים לא מבינים או לא מעריכים את אפקט הרשת ממנו נהנית החברה.
להמשיך לקרוא אפקט רשת תרבותיאחד האנשים החביבים עלי בטוויטר, פטריק אושונסי, מנה לאחרונה את התכונות של ״חברת החלומות״:
להמשיך לקרוא האמביציה של נטפליקסהיום אספר לכם על החברה הכי יקרה שקניתי.
היא נסחרת במכפיל מכירות של 21, ואיננה רווחית. על כל דולר של הכנסות היא רושמת בערך 35 סנט של הפסד נקי.
אם אתם עדיין פה, כנראה ששום דבר בהמשך הפוסט כבר לא יזעזע אתכם.
אנחנו חיים בתקופה בה שווקים ותיקים וגדולים נחשפים ל-Disruption, ושווקים חדשים נוצרים יש מאין. החברות שמובילות את השינויים הללו מתומחרות פעמים רבות באופן שגורם למשקיעי ערך להזיע, אך במקרים מסוימים התמחור הוא דווקא רציונלי וההזדמנות עדיין משמעותית. היום – יותר מתמיד – חשוב לדעת לזהות את המקרים הללו.
להמשיך לקרוא החברה הכי יקרה שקניתיאחת הסיבות שהחלטתי לכתוב היא כדי לתעד את התהליך שאני עובר כמשקיע. באופן בלתי נמנע, התהליך הזה יכלול גם שגיאות.
כל שגיאה שאנו עושים היא הזדמנות להפיק לקחים ולהשתפר. לא קל לנתח טעויות בצורה אובייקטיבית, אבל אין דרך טובה יותר לצמוח ולשפר את שיקול הדעת שלנו.
להמשיך לקרוא הפקת לקחים, נרטיבים וגבולות גזרהמאז שכתבתי את הפוסט הראשון בנושא הקורונה, הנתונים שהמשיכו להגיע לא שינו מהותית את ההערכות לגבי הנגיף.
באותו פוסט, טענתי כי “המצב בארה”ב גרוע ממה שהקונצנזוס מעריך, והפער בין המציאות לתפיסה ייסגר בשבועות הקרובים”. ב-12 במרץ, היום בו פורסם הפוסט, הודיעה ארה״ב על 307 נדבקים חדשים. אתמול, 11 ימים לאחר מכן, ארה”ב דיווחה על 10,168 נדבקים חדשים.
להמשיך לקרוא משבר הקורונה – פוסט המשךכשהקמתי את הבלוג, היה לי חשוב להתמקד במאמרים ארוכים וערוכים בקפידה שיתנו ערך מוסף. אבל לגישה הזאת יש גם חיסרון: היא מקשה עלי להגיב באופן מהיר על אירועים חשובים שקורים בעולם.
ברוב הזמן אין לי בעיה עם המגבלה הזאת – אני לא מעוניין לכתוב על מה שחם כרגע בחדשות וכולם ישכחו ממנו בחודש הבא. ובכל זאת, מדי פעם קורים בעולם דברים גדולים שחשוב להגיב עליהם בזמן אמת. אני חושב שווירוס הקורונה הוא אחד מהדברים הללו.
לדעתי, אם הייתי משתף את המחשבות שלי על הקורונה לפני שבועיים, גם אם במאמר קצר יותר ופחות ערוך בקפידה – הקוראים שלי היו מפיקים מזה ערך. אבל מה שהיה היה. אקח את זה כשיעור לעתיד.
להמשיך לקרוא הקורונה – עוד שפעת או ברבור שחור?אחד הכוחות העוצמתיים ביותר בעולם הפיננסי ובכלל הוא חזרה לממוצע (Mean-Reversion). מדובר בעיקרון שרלוונטי כמעט לכל ניתוח של נתונים – מרמת האבטלה במשק ועד מכפילי הרווח של חברות – וההיסטוריה מלאה בדוגמאות של משקיעים שהתעלמו ממנו, ושילמו על כך מחיר יקר.
העיקרון של חזרה לממוצע הוא גם אחד מאבני היסוד של תורת השקעות הערך מבית מדרשו של בנג’מין גראהם. לפי פילוסופיית ההשקעה הזאת, אם נקנה חברות שנסחרות במחירים נמוכים ביחס לנכסים או ליכולת הרווח שלהן, ונמתין בסבלנות, בסופו של דבר התמחור שלהן יחזור לממוצע, ונוכל למכור את ההשקעה ברווח.
להמשיך לקרוא חזרה לממוצע והמשפט הכי מסוכן למשקיעיםאחד הדברים שלומדים כשמתחילים להתעמק בחשבונאות זה שלפעמים קיים הבדל מהותי בין רווח חשבונאי של חברה לבין תזרים המזומנים שהיא מייצרת.
הפער הזה נובע מגורמים רבים, אך בפוסט הזה נתמקד באחד מהם: מחזור המרת המזומנים, או בשמו הלועזי Cash Conversion Cycle (ובקיצור CCC).
להמשיך לקרוא מחזור המרת המזומניםבמאמר הקודם, הסברתי מדוע אני צופה זינוק בנתח השוק של הרכבים החשמליים, על חשבון רכבי הבנזין והדיזל המוכרים לנו היום. היום נעסוק בפן הטכנולוגי והעסקי, ונתמקד בשאלה הבאה:
האם מדובר בשינוי שולי למוצר קיים, או בשינוי מהותי שיזעזע את תעשיית הרכב?
האופציה הראשונה נקראת חדשנות משמרת (Sustaining Innovation): ניתן לשלב אותה בקלות יחסית במערך החברה, ללא פגיעה מהותית בתוצאות העסקיות, ומבלי לשנות מהיסוד את המודל העסקי ואת תחומי ההתמחות של הארגון. חדשנות משמרת מותירה את הדינמיקה התחרותית בתעשייה על כנה.
להמשיך לקרוא המהפכה החשמלית ושרשרת הערךהמונח “נקודת מפנה” (Tipping Point) הפך פופולרי בזכות ספר באותו השם מאת מלקולם גלדוול (תורגם לעברית) אשר פורסם בשנת 2000. בספרו, גלדוול תיאר את הרגע שבו רעיון או מוצר חדש חוצים סף קריטי, שאחריו הם מתפשטים באופן דרמטי ומהיר.
במאמר הזה אבקש לשכנע אתכם שתעשיית הרכב נמצאת בנקודת מפנה. העשור הקרוב יביא לסיומה של תקופה שנמשכה עשרות שנים, בה נהנו חברות הרכב משקט תעשייתי, עם שינויים טכנולוגיים מינוריים ביותר, מודל עסקי יציב וסביבה תחרותית שבקושי השתנתה; כמעט כל מותג רכב שאתם מכירים היה קיים כבר לפני 50 שנה.
להמשיך לקרוא המהפכה החשמלית – למה עכשיו?