תחזיות על טכנולוגיה: חוק מור וחוק רייט

עוד מימיהם הראשונים של השווקים הפיננסיים, התפתחויות טכנולוגיות הלהיבו יזמים ומשקיעים ומשכו אליהן הון עצום.

פעמים רבות זה נגמר רע, עם משקיעים שנכנסים בשיא האופוריה רק כדי לאבד את כל כספם. מנגד יש גם כאלה שעשו הון, לפעמים על גבה של השקעה נכונה אחת. ההבדל בתוצאות נובע מגורמים רבים, אבל היום נתמקד רק באחד מהם: גורם הבשלות.

לכל טכנולוגיה יש מחזור חיים. כמשקיעים, אנחנו רוצים לזהות טכנולוגיות שקרובות לחציית סף שבו יתאימו לאימוץ המוני, ולהיזהר מטכנולוגיות שרחוקות מהסף הזה, או כאלה שכבר עברו אותו מזמן והגיעו למיצוי.

אחד המאפיינים החשובים ביותר של בשלות הוא המחיר. ההיסטוריה מלמדת שטכנולוגיות חדשות הופכות זולות יותר עם הזמן. בשלב מסוים, טכנולוגיה חדשה אמורה לחצות נקודה קריטית (Tipping Point) בה המחיר הופך נמוך מספיק כדי לאפשר את התפשטותה.

פעמים רבות אנחנו בטוחים שהנקודה הקריטית היא מעבר לפינה, כשבפועל היא עוד די רחוקה. את אחת הדוגמאות האחרונות לשגיאה הזאת אפשר לראות בתחום ההדפסה התלת מימדית.

בשנים 2013-2014, ההתלהבות מהטכנולוגיה הזאת היתה בשיא, ורבים חשבו שבקרוב נראה מדפסת תלת-מימד בכל בית שני. לאור האופטימיות הזאת, המניות של החברות בתחום נסקו. לא עבר זמן רב עד שהנרטיב התחיל להשתנות, והמשקיעים נאלצו לעבור תהליך התפכחות כואב. בואו נסתכל על שני גרפים שממחישים את זה.

הגרף הראשון – של מניית 3D Systems:

הגרף השני – של מניית Stratasys:

שתי המניות ירדו מעל 85% ממחיר השיא שלהן. זה לא קרה בגלל שהטכנולוגיה התגלתה כחסרת ערך או שהמתחרות עקפו אותן בסיבוב; גם היום יש סיבות רבות להתלהב מהטכנולוגיה, ושתי החברות עדיין מובילות בתחומן וממשיכות לשפר את המוצרים שלהן. הדגם החדש של Stratasys, לדוגמה, מאוד הרשים אותי.

מה שקרה הוא שהשוק נאלץ להנמיך ציפיות לגבי לוחות הזמנים, ואם יש משהו שהשוק לא אוהב זה הנמכת ציפיות. היום אנחנו חמש שנים מאז שיא האופוריה, ולמרות שהטכנולוגיה התקדמה – היא עדיין לא הגיעה לנקודה הקריטית.

כמו שמשקיעים שוגים באופטימיות יתרה לגבי לוחות הזמנים, הם יכולים גם לשגות בפסימיות יתרה שתוביל לפספוס הזדמנויות, או להשקעה מוטעית בעסק ותיק על סמך הערכה שגויה שה-Disruption עוד רחוק.

כדי לשער מתי טכנולוגיה מסוימת תגיע לבשלות, עלינו להעריך את הקצב בו היא תשתפר, ובמיוחד בסוגיית המחיר. בפוסט הזה נדון באתגר הזה ע”י השוואה בין שתי מתודולוגיות מובילות בתחום – חוק מור וחוק רייט.

חוק מור

חובבי הטכנולוגיה ביניכם ודאי מכירים חוק מור, שמתבסס על תחזית מ-1975 שסיפק גורדון מור – ממייסדי אינטל – לגבי עתידה של תעשיית המעבדים. לפי החוק, צפיפות הטרנזיסטורים על מעגל משולב תוכפל כל שנתיים, ללא שינוי בעלות הייצור.

מכיוון שבאותה עלות אנחנו מקבלים כמות כפולה של טרנזיסטורים, אפשר גם לומר שהמחיר פר טרנזיסטור נחתך בחצי מדי שנתיים.

התחזית של גורדון מור התבררה במרוצת הזמן כמדויקת באופן די מדהים, לפחות עד השנים האחרונות (על כך נרחיב בהמשך).

המשמעות של חוק מור היא גידול מעריכי בצפיפות הטרנזיסטורים, וכתוצאה מכך בכח העיבוד. כשגידול מעריכי נמשך עשרות שנים, התוצאות הן מדהימות: לדגמי האייפון האחרונים יש כח מחשוב גדול בערך פי 100,000 מהמחשב ששימש את החללית אפולו 11 לנחיתה על הירח.

המתודולוגיה שמור השתמש בה היא פשוטה: הוא מדד את קצב השינוי בתעשיית המעבדים עד 1975 והסיק ממנו לגבי העתיד. אנחנו יכולים לשחזר את אותה מתודולוגיה עם כל תעשייה אחרת: נמדוד את קצב השיפור בשנים האחרונות ונצייר קו ליניארי שממשיך את המגמה שנים רבות קדימה.

נקודת החולשה של חוק מור היא שהחוק צופה את השיפור הטכנולוגי כפונקציה של זמן. זמן אכן נדרש כדי לשפר טכנולוגיה, אבל הוא לא הגורם לשיפור. אם היינו מסתכלים על הקיר במשך שנתיים, לא היינו לומדים איך לספק כוח עיבוד כפול באותה העלות.

אז אם לא הזמן הוא שמביא את השיפור, מה כן?

חוק רייט

תיאודור רייט חקר בשנות העשרים והשלושים את קצב ההתייעלות בייצור מטוסים, טכנולוגיה שהייתה אז בראשית דרכה. במאמר שפירסם ב-1936 הוא הציג את הממצא הבא:

עם כל הכפלה של הייצור המצטבר (Cumulative Production), עלות בניית המטוסים יורדת ב-15%.

ייצור מצטבר פירושו סך כל היחידות שיוצרו אי פעם. לדוגמה, אם מהמטוס הראשון ועד היום נבנו 2,000 מטוסים, כדי להשיג שיפור של 15% עלינו להגיע למטוס ה-4000. אם נרצה להשיג שיפור נוסף של 15%, זה יקרה במטוס ה-8000.

הנתון של 15% אינו קבוע אלא משתנה מתעשייה לתעשייה. מה שחוק רייט טוען הוא שברגע שמדדנו את קצב ההתייעלות ההיסטורי פר הכפלה של הייצור המצטבר, אפשר לצפות שהקצב הזה ישמר. במילים אחרות, אם אני יודע מה אחוז השיפור שהשגתי בין המכונית ה-1000 למכונית ה-2000, אני יכול להעריך כמה יעלה לי לייצר את המכונית המיליארד. לכן, ניסוחו הכללי של חוק רייט הוא כדלקמן:

עם כל הכפלה של הייצור המצטבר (Cumulative Production), עלות הייצור יורדת בשיעור קבוע.

בדומה לחוק מור, חוק רייט מתבסס על מדידת ביצועי העבר. אך בניגוד למור, רייט תולה את השיפור בהיקף הייצור ולא בחלוף הזמן. הודות לכך, לחוק רייט יש הגיון פנימי שנשען על שני גורמים חשובים של התייעלות.

הגורם הראשון הוא צבירת ידע. אנחנו לא נגיע מהמכונית ה-2,000 למכונית המיליארד בלי ללמוד משהו בדרך. כל שעות העבודה של המהנדסים, ההון שיושקע והלקחים שיופקו על רצפת הייצור – יצטברו לכדי בסיס ידע חזק בהרבה. 

הגורם השני הוא עיקרון כלכלי עוצמתי בשם יתרון לגודל (Economies of Scale), לפיו העלות הממוצעת ליחידה יורדת עם העלייה בתפוקה. כדי להגיע מהמכונית ה-2000 למכונית המיליארד אנחנו נצטרך להגביר את התפוקה  – מרמת התעשייה בכללותה ועד לרמת המפעל הבודד. בשנת 1903 יוצרו בעולם כמה מאות מכוניות בשנה; ב-2018 יוצרו מעל 70 מליון.

רייט ומור – ראש בראש

במחקר שתוצאותיו התפרסמו ב-2012, מכון המחקר של סנטה-פה מדד את הדיוק של חמש מתודולוגיות לניבוי קצב השיפור הטכנולוגי, ביניהן חוק מור וחוק רייט. החוקרים התבססו על נתונים מ-62 תעשיות שונות, על פני תקופה של עשרות שנים.

המתודולוגיה של רייט (שיפור כפונקציה של ייצור מצטבר) דורגה במקום הראשון והמתודולוגיה של מור (שיפור כפונקציה של זמן) דורגה במקום השני, בהפרש יחסית קטן. למעשה, החוקרים הבחינו שבמקרים רבים שתי המתודולוגיות מספקות תחזיות דומות.

כשחוק רייט וחוק מור נותנים תחזית דומה, זה אומר שהזמן שלוקח להכפיל את הייצור המצטבר נשאר קבוע לאורך תקופה ארוכה. מצב כזה מתרחש אם קצב הייצור במונחים אבסולוטיים גדל בצורה מעריכית, כפי שקרה בתעשיית השבבים. הגרף הבא מציג את מספר הטרנזיסטורים שיוצרו פר אדם בין 1955 ל-2015:

גידול אסטרונומי כזה מתאפשר בזכות לולאת משוב מחזקת (Positive Feedback Loop). הירידה במחיר גורמת לעליה בביקוש, שגורמת להאצה בייצור וירידה נוספת במחיר:

כאשר לולאת המשוב פועלת – מה שקורה לעיתים קרובות עם טכנולוגיה מתפתחת – שתי המתודולוגיות נותנות תחזיות די דומות. ההבדל ביניהן מתבטא בשני מצבים: כשקצב הגידול בייצור מאט, או כשקצב הגידול בייצור מאיץ. בשני המקרים הללו – שכדאי לנו להכיר אותם – חוק רייט מדייק יותר.

קצב גידול מאט

כדוגמה לתעשייה שבה קצב הגידול מאט אפשר לקחת את תעשיית השבבים שעליה התבססה התחזית של מור. כאן חשוב להזכיר שאנחנו מדברים על נסיגה בקצב הצמיחה ולא על נסיגה במונחים אבולוסטיים. זה לא שמייצרים פחות שבבים מדי שנה (להיפך), אלא שקצב הצמיחה התמתן, ולכן לוקח יותר זמן להכפיל את הייצור המצטבר.

החל מתחילת העשור הנוכחי, יצרניות המעבדים מתקשות לעמוד ביעדים של חוק מור, ומובילי דעה בתעשייה – כולל גורדון מור בעצמו – טוענים שהציפייה שהחוק ישתמר בעשורים הבאים היא כנראה אופטימית מדי.

למעשה, זאת לא הפעם הראשונה שמור מנמיך ציפיות. ציינתי בהתחלה שהתחזית של מור כפי שאנו מכירים אותה היום ניתנה ב-1975. מה שהשמטתי זה שעשור קודם לכן, ב-1965, מור ניבא שצפיפות הטרנזיסטורים תוכפל מדי שנה (תחזית שגם היא די צלחה). התחזית של מור מ-1975, של הכפלה מדי שנתיים, כבר ביטאה את ההכרה בך שקצב השיפור מתמתן עם התבגרות הטכנולוגיה.

חשוב להזכיר: האטה היא עניין יחסי. השיפור במעבדים ממשיך בקצב מצוין, אף שהוא נמוך במעט ממה שראינו עד היום. בנוסף, העובדה שתעשייה מאטה בהווה לא פוסלת את האפשרות שהיא תאיץ מחדש בעתיד, כמו שנראה בחלק הבא.

קצב גידול מאיץ

אז איך טכנולוגיה בוגרת, שכבר החלה להאט, יכולה להאיץ בחזרה?

כל מה שצריך זה גורם ביקוש חדש.

ניקח כדוגמה את סוללות הליתיום, טכנולוגיה שהחלה להתפשט בשנות התשעים והיום כולנו משתמשים בה באופן יומיומי – מהסמארטפון ועד השואב הרובוטי.

עד 2005, מחירי הסוללות ירדו בקצב נאה של כ-10% בשנה. בין 2005 ל-2012 הקצב האט מאוד, והיה נראה שהטכנולוגיה הגיעה למיצוי. הגרף למטה מציג את מחירי הסוללות בין 1995 ל-2012:

למרות שהגרף נעשה משעמם מאוד החל מ-2005, ברקע קרו דברים מעניינים. השיפור שהושג עד 2005 הביא את הטכנולוגיה לנקודה קריטית (Tipping Point), בה התאפשר שימוש חדש: רכבים חשמליים. ואכן, ב-2004 טסלה החלה לפתח את ה-Roadster, המכונית החשמלית הראשונה שהתבססה על סוללות ליתיום.

מאז הרכבים החשמליים המשיכו להשתפר, וב-2012 כבר הראו סימני התבגרות ברורים עם השקת ה-Model S של טסלה, שזכתה בתואר ״מכונית השנה״ של המגזין המוביל Motor Trends, הישג חסר-תקדים לרכב חשמלי.

עכשיו, שימו את עצמכם בנעליו של אנליסט המנסה להעריך, בשנת 2012, את השיפור הצפוי במחירי סוללות הליתיום בשנים הבאות.

אם אתם מסתמכים על המתודולוגיה של מור, הייתם מסתכלים על השיפור המועט שהושג בשבע השנים האחרונות, ומעריכים שקצב ההתקדמות ימשיך להיות איטי.

אם אתם מסתמכים על המתודולוגיה של רייט, הייתם מעריכים שקצב השיפור יאיץ בגלל שהביקוש לסוללות יאיץ. על פי הערכה של בית ההשקעות Ark, רכב חשמלי אחד מייצר ביקוש לסוללות שמשתווה ל-5,000 מכשירי אייפון. לכן, אם רק 3% ממכירות הרכב יומרו מבנזין לחשמלי, רכבים חשמליים יצרכו פי שלוש סוללות מכל תעשיית הסמארטפונים. גם עם הערכה שמרנית לגבי קצב האימוץ של רכבים חשמליים, הייתם מסיקים שמדובר על גורם ביקוש עוצמתי מאוד.

בגרף הבא אפשר לראות ש-2012 היתה נקודת מפנה שהחזירה את סוללות הליתיום למסלול של שיפור משמעותי מדי שנה:

אם מסתכלים קדימה, השיפור שהושג בסוללות הליתיום הודות לרכבים החשמליים הביא אותנו לנקודה קריטית נוספת, בה מתאפשר שימוש בסוללות ליתיום ברשת החשמל. סוללות ענק מאפשרות לאכסן את ייצור החשמל העודף בשעות בהן הביקוש נמוך, ולהשתמש בו בשעות השיא (במקום לתפעל תחנת כח נוספת). החל מ-2015 השוק הזה התחיל לגדול בקצב מרשים:

למי שעדיין סקפטי לגבי רכבים חשמליים, כדאי לקחת בחשבון שהטכנולוגיה הכי קריטית עבורם – סוללת הליתיום – תהנה מרוח גבית משמעותית שתימשך לפחות עשור, הודות להיקפי ייצור הולכים וגדלים.

מחשבות מסכמות

חשוב להזכיר ששום מתודולוגיה, כולל חוק רייט, לא יכולה לספק תחזית מושלמת. מדובר במודל פשוט שאמור לתת קווים מנחים, ואסור לצפות ממנו לתוצאה מדויקת. חוק רייט הוא עוד כלי בארגז הכלים שלנו, והרקורד ההיסטורי שלו (כמו גם ההיגיון החזק בבסיסו) הופך אותו לעזר חשוב בבואנו לבחון טכנולוגיות מתפתחות. אנחנו עוד נשתמש בו במאמרים עתידיים בבלוג.

חדשנות טכנולוגית משפיעה על כל החברות, גם אלה שמובילות את השינוי וגם אלה שנגררות מאחור. כמשקיעים, גם כשטכנולוגיה מסוימת נראית כ”עניין של זמן” – יש משמעות אדירה לשאלה כמה זמן. מי שהשקיע במניות אינטרנט בשנת 2000 ידע שהאינטרנט הוא “עניין של זמן”, אבל רוב החברות שהונפקו אז לא שרדו כדי לראות את זה. לעומת זאת, מי שהשקיע בסל של מניות אינטרנט ב-2010 השתתף ביצירת עושר בקנה מידה היסטורי.

אנחנו לא חייבים לדייק ברמת הרבעון, ואפילו לא ברמת השנה, אבל חשוב שנדע להעריך סדרי גודל ולהימנע משגיאות גדולות. כמו המשפט החביב על באפט: “עדיף להיות צודק בערך מאשר טועה במדויק”.

בפוסטים עתידיים אציע דרכים נוספות לחשוב על מידת הבשלות של טכנולוגיה, וגם על אספקטים אחרים שחשוב לנו לאמוד כמשקיעים – כמו הפוטנציאל הכלכלי שלה או הדינמיקה התחרותית שצפויה להתפתח בין החברות שמפתחות אותה. החיבור של טכנולוגיה והשקעות הוא אחד מנושאי הליבה בהם נעסוק בבלוג.

למי שרוצה לקרוא עוד על חוק רייט, אני ממליץ על המאמר של Ark Invest (באנגלית) שקישרתי אליו קודם ואשר שימש כבסיס לכתיבת הפוסט. מומלץ לעקוב אחרי הבלוג שלהם – הם משחררים חומרים מעניינים באופן עקבי.

הפוסט הוא למטרת אינפורמציה בלבד ולא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם באופן אישי לצרכיו של המשקיע. אני לא רשאי לספק לכם ייעוץ השקעות ואינני יכול לשאת באחריות להשקעות שתבצעו בעקבות מידע שקראתם באתר. בקיצור, תעשו מחקר עצמאי תמיד, ואל תקבלו כתורה את דעתו של אף אדם.

50 תגובות בנושא “תחזיות על טכנולוגיה: חוק מור וחוק רייט”

  1. מאמר מצויין!

    דוגמאות מצויינות להצגת ההבדלים והחולשות של רייט ומור.

    יהיה מעניין לראות בעתיד אילו סיגנלים כלפי השוק יהיו אלו שיקבעו את ההצלחה של הענקיות בעתיד כגון:
    Facebook Libra
    Tesla Autonomic Vehicles
    Google Personal Assistance as a Service
    וכו’

    הגב

    1. תודה דור. אפרסם בקרוב מאמר על תעשיית הרכב, כולל נושא האוטונומיה (וכמובן שאי אפשר בלי לדבר על טסלה).

      הגב

  3. Hiya, I am really glad I have found this information. Nowadays bloggers publish just about gossips and net and this is actually annoying. A good website with exciting content, this is what I need. Thanks for keeping this site, I will be visiting it. Do you do newsletters? Cant find it.

    הגב

  4. An impressive share, I just given this onto a colleague who was doing a little analysis on this. And he in fact bought me breakfast because I found it for him.. smile. So let me reword that: Thnx for the treat! But yeah Thnkx for spending the time to discuss this, I feel strongly about it and love reading more on this topic. If possible, as you become expertise, would you mind updating your blog with more details? It is highly helpful for me. Big thumb up for this blog post!

    הגב

  5. of course like your web-site but you have to check the spelling on several of your posts. A number of them are rife with spelling issues and I find it very troublesome to tell the truth nevertheless I’ll definitely come back again.

    הגב

  7. Hi, i believe that i saw you visited my website thus i got here to “go back the favor”.I am trying to to find issues to enhance my site!I suppose its ok to use some of your ideas!!

    הגב

  13. After study a few of the blog posts on your website now, and I truly like your way of blogging. I bookmarked it to my bookmark website list and will be checking back soon. Pls check out my web site as well and let me know what you think.

    הגב

  14. Thanks for one’s marvelous posting! I actually enjoyed reading it, you will be a great author.I will make certain to bookmark your blog and will often come back in the future. I want to encourage one to continue your great posts, have a nice day!

    הגב

  18. When I originally commented I clicked the “Notify me when new comments are added” checkbox and now each time a comment is added I get several emails with the same comment. Is there any way you can remove me from that service? Appreciate it!

    הגב

  20. I was just searching for this information for a while. After six hours of continuous Googleing, finally I got it in your website. I wonder what is the lack of Google strategy that do not rank this kind of informative websites in top of the list. Usually the top websites are full of garbage.

    הגב

  22. Hi there! This post couldn’t be written any better! Reading through this post reminds me of my previous room mate! He always kept talking about this. I will forward this article to him. Pretty sure he will have a good read. Thank you for sharing!

    הגב

  26. Hi there! Someone in my Facebook group shared this website with us so I came to give it a look. I’m definitely loving the information. I’m bookmarking and will be tweeting this to my followers! Superb blog and brilliant style and design.

    הגב

  28. I’m really impressed with your writing skills and also with the layout on your weblog. Is this a paid theme or did you customize it yourself? Either way keep up the excellent quality writing, it is rare to see a nice blog like this one these days..

    הגב

  29. Awesome blog! Do you have any tips for aspiring writers? I’m planning to start my own blog soon but I’m a little lost on everything. Would you recommend starting with a free platform like WordPress or go for a paid option? There are so many choices out there that I’m totally confused .. Any recommendations? Thank you!

    הגב

  30. What i don’t understood is actually how you’re not actually much more well-liked than you may be now. You are very intelligent. You realize thus significantly relating to this subject, made me personally consider it from a lot of varied angles. Its like women and men aren’t fascinated unless it is one thing to do with Lady gaga! Your own stuffs nice. Always maintain it up!

    הגב

  36. What i don’t understood is if truth be told how you’re no longer really much more smartly-liked than you might be now. You’re very intelligent. You recognize thus significantly in the case of this topic, made me personally imagine it from numerous varied angles. Its like men and women aren’t involved until it¦s something to do with Woman gaga! Your personal stuffs outstanding. At all times care for it up!

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.