חשיבה עצמאית על כלכלה, שווקים וטכנולוגיה
אחת הסיבות שהחלטתי לכתוב היא כדי לתעד את התהליך שאני עובר כמשקיע. באופן בלתי נמנע, התהליך הזה יכלול גם שגיאות.
כל שגיאה שאנו עושים היא הזדמנות להפיק לקחים ולהשתפר. לא קל לנתח טעויות בצורה אובייקטיבית, אבל אין דרך טובה יותר לצמוח ולשפר את שיקול הדעת שלנו.
להמשיך לקרוא הפקת לקחים, נרטיבים וגבולות גזרהמאז שכתבתי את הפוסט הראשון בנושא הקורונה, הנתונים שהמשיכו להגיע לא שינו מהותית את ההערכות לגבי הנגיף.
באותו פוסט, טענתי כי “המצב בארה”ב גרוע ממה שהקונצנזוס מעריך, והפער בין המציאות לתפיסה ייסגר בשבועות הקרובים”. ב-12 במרץ, היום בו פורסם הפוסט, הודיעה ארה״ב על 307 נדבקים חדשים. אתמול, 11 ימים לאחר מכן, ארה”ב דיווחה על 10,168 נדבקים חדשים.
להמשיך לקרוא משבר הקורונה – פוסט המשךכשהקמתי את הבלוג, היה לי חשוב להתמקד במאמרים ארוכים וערוכים בקפידה שיתנו ערך מוסף. אבל לגישה הזאת יש גם חיסרון: היא מקשה עלי להגיב באופן מהיר על אירועים חשובים שקורים בעולם.
ברוב הזמן אין לי בעיה עם המגבלה הזאת – אני לא מעוניין לכתוב על מה שחם כרגע בחדשות וכולם ישכחו ממנו בחודש הבא. ובכל זאת, מדי פעם קורים בעולם דברים גדולים שחשוב להגיב עליהם בזמן אמת. אני חושב שווירוס הקורונה הוא אחד מהדברים הללו.
לדעתי, אם הייתי משתף את המחשבות שלי על הקורונה לפני שבועיים, גם אם במאמר קצר יותר ופחות ערוך בקפידה – הקוראים שלי היו מפיקים מזה ערך. אבל מה שהיה היה. אקח את זה כשיעור לעתיד.
להמשיך לקרוא הקורונה – עוד שפעת או ברבור שחור?אחד הכוחות העוצמתיים ביותר בעולם הפיננסי ובכלל הוא חזרה לממוצע (Mean-Reversion). מדובר בעיקרון שרלוונטי כמעט לכל ניתוח של נתונים – מרמת האבטלה במשק ועד מכפילי הרווח של חברות – וההיסטוריה מלאה בדוגמאות של משקיעים שהתעלמו ממנו, ושילמו על כך מחיר יקר.
העיקרון של חזרה לממוצע הוא גם אחד מאבני היסוד של תורת השקעות הערך מבית מדרשו של בנג’מין גראהם. לפי פילוסופיית ההשקעה הזאת, אם נקנה חברות שנסחרות במחירים נמוכים ביחס לנכסים או ליכולת הרווח שלהן, ונמתין בסבלנות, בסופו של דבר התמחור שלהן יחזור לממוצע, ונוכל למכור את ההשקעה ברווח.
להמשיך לקרוא חזרה לממוצע והמשפט הכי מסוכן למשקיעיםבמאמר הקודם, הסברתי מדוע אני צופה זינוק בנתח השוק של הרכבים החשמליים, על חשבון רכבי הבנזין והדיזל המוכרים לנו היום. היום נעסוק בפן הטכנולוגי והעסקי, ונתמקד בשאלה הבאה:
האם מדובר בשינוי שולי למוצר קיים, או בשינוי מהותי שיזעזע את תעשיית הרכב?
האופציה הראשונה נקראת חדשנות משמרת (Sustaining Innovation): ניתן לשלב אותה בקלות יחסית במערך החברה, ללא פגיעה מהותית בתוצאות העסקיות, ומבלי לשנות מהיסוד את המודל העסקי ואת תחומי ההתמחות של הארגון. חדשנות משמרת מותירה את הדינמיקה התחרותית בתעשייה על כנה.
להמשיך לקרוא המהפכה החשמלית ושרשרת הערךהמונח “נקודת מפנה” (Tipping Point) הפך פופולרי בזכות ספר באותו השם מאת מלקולם גלדוול (תורגם לעברית) אשר פורסם בשנת 2000. בספרו, גלדוול תיאר את הרגע שבו רעיון או מוצר חדש חוצים סף קריטי, שאחריו הם מתפשטים באופן דרמטי ומהיר.
במאמר הזה אבקש לשכנע אתכם שתעשיית הרכב נמצאת בנקודת מפנה. העשור הקרוב יביא לסיומה של תקופה שנמשכה עשרות שנים, בה נהנו חברות הרכב משקט תעשייתי, עם שינויים טכנולוגיים מינוריים ביותר, מודל עסקי יציב וסביבה תחרותית שבקושי השתנתה; כמעט כל מותג רכב שאתם מכירים היה קיים כבר לפני 50 שנה.
להמשיך לקרוא המהפכה החשמלית – למה עכשיו?במשך שנים ניסתה פדרל אקספרס לקצר את משמרת הלילה. תפקידם של עובדי המשמרת היה למיין את החבילות המיועדות למסירה למחרת, ושיפור של קצב עבודתם היה מבטיח שחבילות רבות יותר יגיעו ליעדן בשעות הבוקר. לחברה שבנתה את המוניטין שלה על שילוח מהיר, זאת היתה מטרה עם חשיבות אסטרטגית. ובכל זאת, כל רעיון שניסו ליישם – גם אם הצליח בתחילה – נחל בסופו של דבר כישלון, והזמנים חזרו לנקודת המוצא.
יום אחד, מישהו בהנהלת החברה העלה השערה שאם ישלמו לעובדים לפי משמרת (במקום לפי שעה), הם ימצאו דרך לסיים את המשמרת מהר יותר בעצמם. ואכן, מרגע שהתחילו לעשות זאת, התקצרה המשמרת באופן פלאי, בלי השקעה טכנולוגית ובלי שינוי בשיטות העבודה.
להמשיך לקרוא הכוח השקט שמניע את העולםהקונספט של ריבית שלילית נראה על פניו הזוי. למה שמישהו ילווה את כספו, אם במקום לקבל ריבית מן הלווה הוא נאלץ לשלם לו?
מעבר לכך שהיא נוגדת את ההיגיון הבריא, הריבית השלילית מפרה שני עקרונות בסיסיים בכלכלה:
העיקרון הראשון הוא ערך הזמן של הכסף (Time Value of Money): כסף בעתיד שווה פחות מכסף בהווה, וככל שהכסף יתקבל בעתיד הרחוק יותר כך הוא שווה פחות בהשוואה לכסף שיש לי היום.
להמשיך לקרוא מה אם ריבית שלילית היא סממן של הבועה התורנית?